יחסי עובד מעביד על פי דיני עבודה

דיני עבודה עוסקים במערכת היחסים העדינה אך הדרשנית בין מעביד לעובד. אדם העובד במקום עבודה כשכיר הוא מוגדר כעובד. בעלי העסק, החברה או אפילו המוסד הציבורי בו הוא עובד מוגדרים כמעביד. העובד אמור לעבוד והמעביד אמור לשלם לו בעבור עבודתו. ברגע שעובד מתחיל לעבוד במקוד עבודה, הוא מתחייב לבצע את המשימות של מקומות העבודה. מחויבות זו מקנה לו גם זכויות. קודם כל הזכות לקבל משכורת בעבור עבודתו. חובת המעביר לשלם משכורת לעובד ולהעניק את זכויותיו בעצם היותו עובד של המעביד. נשמע מסובך?  דינים הקשורים לעולם העבודה מנסים לעשות סדר בנושא זה.

דיני עבודה מספקים הגנה

דיני עבודה באים יותר להגן על העובד. יותר מאשר על המעביד. לכן דינים המתייחסים לעולם העבודה נקראים גם חוקי המגן. חוקים אלו מורים על המעביד להעניק לעובדיו תנאי עבודה בסיסיים על מנת שיוכל לבצע את עבודתו. דיני עבודה אלו נועדו גם להגן על העובד מפני עצמו לבל הוא עצמו יוותר על זכויותיו המגיעים לו על פי החוק. אלו זכויות בסיסיות שגם אם בחוזה אישי או הסכם אישי הם לא יוזכרו או יוסכם שהעובד מוותר עליהם, הן לא יכולות שלא להתקיים. באלו זכויות עבודה:

• אורך יום העבודה – מה שעות העבודה באותו תחום עיסוק ומקום העבודה.
• אורך שבוע העבודה – כמה ימים בשבוע אותו עובד צריך לעבוד והזכאות ליום מנוחה בשבוע עבודה.
• הגנת השכר – הסדרת תשלומי המשכורת לאנשים שכירים. מועדי תשלום השכר בכל מקום עבודה ומיקרים של הלנת שכר בהם העובד מעכב את מתן השכר לעובד שלו.
• חופש מהעבודה – כמה ימי עבודה מגיע לעובד בהתאם לחודשי העבודה שעבד.
• דמי מחלה – מיקרים בהם העובד חלה ואינו יכול לעבוד במקום עבודתו. שכר מינימום – המדינה תחליט מה תהיה המשכורת הכי מינימאלית לעובד בעבור עבודתו. נושא זה הוא נושא לדיון ציבורי רב היקף מכיוון שקביעת סכום שכר המינימום משפיע על קביעת מדרגות השכר הבאות במשק.
• גיל תחילת עבודה – מאיזה גיל אפשר לעבוד.

מיצוי זכויות

לא חסרים המקרים בהם דיני עבודה אלו אינם מתקיימים. לפיכך יש צורך בעורך דין הבקיא בדינים וחוקים של עובדים שכירים.