כמה פעמים שמעתם על מעסיקים אשר אינם פועלים כראוי ולכאורה "מנצלים" את עובדיהם? לצערנו אנו מגלים כי בעקבות אי אכיפה של רשויות המס ונציגי ביטוח לאומי ישנם הרבה מאוד עובדים אשר מגיעים לעבודה ללא תנאים סוציאליים בסיסיים. בין העובד למעביד קיימת מערכת יחסים אשר צריכה לשמור על כבודו של כל צד. מערכת יחסים זו צריכה להיות הדדית על מנת לשרת את האינטרסים של שני הצדדים. מצד המעביד הוא מצפה לתמורה הגבוהה ביותר תוך כדי עמידה בזמנים ושמירה על יעילות והגדלת ראש. מצד שני קיים העובד, במרבית המקרים העובדים מצפים לקבל את התנאים המגיעים להם על פי חוק )הפסקות, ימי חופשה, ימי מחלה וכדומה). כאשר עובד ירגיש בטוח בעבודתו (תנאים, שעות עבודה וכדומה) התמורה שיקבל המעביד גדולה פי כמה לכן, על המעביד לספק לעובד את התנאים הטובים ביותר על מנת לקבל את התמורה לה הוא מצפה. יחסים של תן וקח.

זכויות העובד בתקופת העסקתו

תיאום מס – המציאות של היום גורמת להרבה מאוד עובדים במשק לעבוד בכמה עבודות בו זמנית. עובדים אשר מועסקים בכמה מקומות עבודה צריכים לבצע את תהליך תיאום מס. זוהי למעשה אחת הזכויות של השכירים, על מנת ששכירים העובדים ביותר ממקום עבודה אחד יוכלו לשלם מס בגובה השכר הם יצטרכו לבצע תיאום מס באתר האינטרנט של מס הכנסה או אצל פקיד השומה.

חוק חופשה שנתית – חוק זה נועד להגן על השכירים ובנוסף, לערוך סדר בימי החופשה השנתיים. כמו למשל: בני נוער זכאים לשמונה עשרה ימי חופשה בלי קשר לוותק בעבודתם. בחודש פברואר האחרון תוקן החוק והרי כיום השכירים זכאים לימי חופשה על פי חוק העסקתם פלוס יומיים נוספים בשנה. חשוב לדעת כי המעסיק יכול לבחור את המועד בו העובד ינצל את ימי החופשה שצבר במהלך השנים. החופשה יכולה להיות רצופה או מחולקת לכמה מועדים על פי חוק.

חוק הגנת השכר – חוק זה נועד על מנת להגן על העובד מהמעביד. כמו למשל : בתלוש השכר המגיע לשכיר צריך להזכיר את השכר הברוטו והנטו (שכר לאחר כלל הניכויים). על המעביד להעניק תלוש שכר לכל עובד באשר הוא תוך כדי הסתכלות על חוק שכר המינימום.

חוק דמי מחלה – חוק זה נועד על מנת לדאוג לעובד השכיר בשעת מחלה. כאשר העובד יוצא לחופשת מחלה על המעביד להשתתף בשכר המחלה.