אנשים רבים עובדים למחייתם לאורך כל שנות חייהם. המהלך הנורמאלי והטבעי מתבטא בכניסה למעגל העבודה בגיל מסוים ויציאה ממנו בגיל הפנסיה. כמובן, שמספר שנות העבודה משתנה מאחד לאחד והוא פועל יוצא של נסיבות שונות. כל מעסיק חייב להעסיק עובדיו על פי חוקי העבודה הקבועים בחוק וחייב גם לדאוג לבטיחות מקום העבודה. יחד עם זאת, תאונות עבודה קורות וחלקן הינן קשות. תאונות עבודה עלולות לגרום לאובדן כושר עבודה זמני או קבוע ולגרום לנכות ברמות שונות. גם מחלות וסיבות אחרות נמנות בין הגורמים לאובדן כושר עבודה.

תאונות או מחלות

במקרה של תאונת עבודה הרי שצריך לנהל את האירוע בצורה מסודרת. הדבר אומר טיפול ראשוני לנפגע, ומילוי טפסים לביטוח לאומי ולחברה המבטחת. העובד שנפגע זכאי לקבל את שכרו מהמעסיק או מהביטוח הלאומי בשלוש החודשים הראשונים לפגיעה, ובמידה והוא אינו יכול לשוב לעבודה עקב הפגיעה והנכות המתלווה אליה הוא יכול להגיש תביעת אובדן כושר עבודה. הגשת תביעה כזאת או תביעה עקב מחלה נידונות בחברת הביטוח בו הוא מבוטח בתהליך ארוך בן מספר חודשים לפחות.

הגשת תביעה

אדם זכאי לפיצוי של 75% מממוצע השכר השנתי שקדם לתאונה והוא מקבל את התשלום מחברת הביטוח הפרטית החל מהיום ה91 לאירוע. עד אז המוסד לביטוח לאומי הוא זה שמשלם. הוא זכאי לקבל את התשלום עד חזרתו לעבודה, ובמידה ואין באפשרותו לחזור אזי עד גיל הפרישה הקבוע בחוק. במידה והוכח כי הוא מסוגל לשוב לעבודה או במקרה מוות יופסק התשלום עבור אובדן כושר עבודה. תביעת אובדן כושר עבודה יכולה להידחות בגלל הגשה שאיננה נכונה במקרה הקל ולהידחות במקרה הגרוע ביותר בגלל סיבות שאינן ענייניות.

ייעוץ

בין הטפסים שיש להגיש לחברת הביטוח אמורים להיכלל המסמכים שהוגשו לביטוח הלאומי תלושי שכר, אחרונים, ומסמכים רפואיים המעידים על מצב התובע כולל אישור של רופא תעסוקתי. בכל מקרה  בו נדחתה תביעת אובדן כושר עבודה יכול עורך דין הבקיא בתחום לסייע. הוא יפעל מהקל אל הכבד. כלומר, ינסה להתדיין עם נציגי חברת הביטוח באמצעות מכתבים ושיחות ראשוניות. באין ברירה, הוא יפנה לערכאות משפטיות כדי לבקש סעד עבור לקוחו.