מקרים שכיחים של הוצאת דיבה
הוצאת דיבה הינה עבירה על חוק איסור לשון הרע. בימינו ישנם שלל מקרים שכיחים של הוצאת דיבה שלכל אחד מהם דגשים ייחודיים אבל במקביל ישנו גם מכנה משותף נרחב: הענישה על עבירה על חוק איסור לשון הרע הפכה למחמירה למדי בשנים האחרונות, ובפרט חשוף מי שמוציא דיבתו של אדם אחר (או ארגון, עסק וכו') לקנס כספי משמעותי. בנוסף להיותה של הוצאת דיבה עוולה אזרחית מדובר גם בעבירה פלילית, ובמקרים אלה העונש עלול להיות גם שנת מאסר בפועל.
כיצד מוגדרת הוצאת דיבה?
כדי להבין מדוע ישנם כל כך הרבה מקרים שכיחים של הוצאת דיבה חשוב להבין מהי בעצם דיבה. החוק מגדיר הוצאת דיבה ולשון הרע כפרסום שעלול לבזות אדם, להשפילו או להפוך אותו למושא לשנאה, וזאת עקב מעשים שמיוחסים לו, מוצאו, דתו, המגדר שלו, העדפותיו המיניות, גילו או כל פרט אחר. גם פרסום שעלול לפגוע במשלח היד של אדם או בית עסק עשוי להיות מוגדר כהוצאת דיבה.
תנאי הכרחי לכך שאכן מדובר בדיבה הוא שמדובר בפרסום שהגיע לפחות לאדם אחד (פרט לזה שנפגע מהפרסום). מאחר שחופש הביטוי הוא ערך חשוב לא פחות מהזכות לשם טוב, ניתן להתגונן בפני תביעה על הפרת חוק איסור לשון הרע על-ידי "אמת בפרסום" או "תום לב".
הוצאת דיבה בתקשורת
באופן טבעי מקרים רבים של הוצאת דיבה הם בכלי התקשורת השונים – רדיו, עיתונות מודפסת, טלוויזיה וכו'. כל מי שחש עצמו נפגע מפרסום כזה או אחר בכלי תקשורת מסוים רשאי להגיש תביעה אזרחית – ואם בית המשפט ישתכנע שאכן מדובר בדיבה, יוכל לקבל פיצוי בגובה של עד 100,000 ₪ אם הוכחה כוונה לפגוע, ועד 50,000 ₪ אם לא הוכחה כוונה כזו. בכל מקרה אין חובת הוכחת נזק ספציפי.
מקרים שכיחים של הוצאת דיבה ברשת
עוד מקרים שכיחים של הוצאת דיבה הם במרחב הדיגיטלי – באתרים השונים, ברשתות החברתיות ובפרט פייסבוק וטוויטר, טוקבקים, פורומים ועוד. גם במקרים אלה העונש על הפרת חוק איסור לשון הרע הוא קנס של עד 50,000 / 100,000 ₪ (בהתאם לשאלה האם הוכחה כוונה לפגוע או לא), וגם כן האדם שנפגע כלל לא מחויב להוכיח שנגרם לו נזק ספציפי.
Comments
Comments are closed.